הכנה פרקטית
תכנון היריון-
אם ההיריון שלכם מתוכנן, שימו לב שמומלץ לבצע בדיקה גנטית, כדאי גם לדאוג לביטוח שיעזור בכיסוי ההוצאות. לביטוח יש תקופת אכשרה שהיא בדרך כלל שנה. אנחנו מצאנו ביטוח של תשעה חודשים, אך בפועל פחות הועיל מבחינת מה שהוא מציע. כיום ביטוח השב"ן המורחב של קופת החולים נותן לנו הכי הרבה מענים.
הכנת הגוף-
הגוף מתמקד בלייצר חיים ברחם ומפנה לכך את כל המשאבים. לכן בהיריון יש עייפות מאוד גדולה. מאגרי הויטמינים והברזל הולכים לתהליך ייצור חיים, ועלייך לדאוג לתחזק את הגוף כך שתרגישי טוב.
חיזוק פיזי:
חומצה פולית וויטמינים! וכמובן מים והרבה, כדאי להסתובב עם בקבוק צמוד שעוזר לזכור לשתות.
אוכל מזין וטוב ובקשב להיריון שלך- לכל אחת הרגלי אכילה שונים בהיריון. חשוב שתהיי קשובה לצורכי הגוף שלך- כמה ומה את אוכלת ושותה כך שהתופעות היריון שאת חווה יגיעו בעוצמות מינימליסטיות עבורך.
ספורט- תנועה היא חיובית וקריטית לשיפור תחושות הגוף. נכון, הטרימסטר הראשון מעייף מאוד ואם הצלחת להרים את עצמך בו לתנועה- את אלופה! אם לא, דאגי ברגע שאת מרגישה טוב יותר להתחיל תנועה כלשהי. אני מאוד ממליצה על יוגה, לי זה עשה ממש טוב והכין אותי לתנוחות לידה, וחיזוק הגוף במידה והקשבה.
רצפת אגן- ידעתי שהולכים לפיזיותרפיה רצפת אגן אחרי הלידה. התפלאתי לשמוע שכדאי ללכת גם לפני הלידה להכנה של הגוף ורצפת האגן ללידה. ממה שאני יודעת, ניתן לעשות זאת באופן פרטי (לא מכירה דרך הקופות חולים אופציה של הכנת רצפת אגן לפני הלידה, אך כן יש אפשרויות החזר לפרטי). אם זה מעניין אותך, אשמח להפנות אותך למישהי טובה מאוד! יקרה, אך עם החזרים מהקופה.
בדיקות היריון- "לא להבהל - זה הכל סטטיסטי"-
חשוב לציין שמרבית הבדיקות כמו רוב הבדיקות בעולם הרפואה אינן נותנות אבחנה מוחלטת אלא סיכוי יחסי, לדוגמא אם מדובר על סיכון לתסמונת מסויימת, תוצאה חיובית אין משמעותה שהעובר סובל מהתסמונת אלא שמדובר בסיכון גבוה יותר משאר האוכלוסייה הכללית. מרבית הבדיקות מבוססות על נתונים סטטיסטיים שנאספו מאוכלוסיות רחבות. הן מחשבות את הסיכוי הכללי לבעיה מסויימת, אך לא לוקחות בחשבון מידע קריטי הנוגע אליכם ישירות, כמו ההיסטוריה הרפואית של המשפחה או של העובר. לדוגמא משפחות רבות "מאובחנות" כאנמיות כי רמת ההמוגלובין יחסית לשאר האוכלוסיה נמוך, אך ייתכן ורמת הברזל שלהן תקינה כאשר היא לא מושוית לכלל האוכלוסיה.
ישנן שתי סוגי בדיקות עיקריות:
1. בדיקה שגרתית\סקר - מעקב שגרתי אחר מצב האם והעובר במטרה לוודא התפתחות תקינה.
בדיקות שגרתיות שקופות החולים ממליצות עליהן והן בסל ההריון (כמובן שאת לא חייבת דבר) כמו:
דם, שתן, שקיפות עורפית, סקירת מערכות מוקדמת וסוכר.
ישנן בדיקות "רשות" שניתנות לבחירה ולרוב אינן בסל ההריון (מי שפיר, סקירת מערכות מאוחרת). הן כן מומלצות בהתאם לגיל, היסטוריה, סיכון, או רצון מסויים, כמו גם כבדיקות המשך בהתאם לממצא מסוים (אקו לב נניח).
2. בדיקה אבחנתית - זיהוי סיכונים או בעיות פוטנציאליות לדוגמא בדיקת מי שפיר.
מה אם יצא ממצא מטריד? הרופא אומר משהו "לא טוב" שיצא בבדיקה?
חשוב להקשיב להנחיות ולשאול על בדיקות ההמשך. אך גם- לקרוא על זה, לשאול את הסובבים אם הם מכירים את הנושא ולקבל מידע חי ומגוון מאנשים שחוו ועברו כבר הריונות. ייתכן ותגלי שאין ממה לפחד ורוב הסיכויים שהכל בסדר.
כדאי לקבוע מראש את כל התורים. בהיריון הראשון חיכיתי שהרופא יגיד לי כל פעם מה אני צריכה הלאה- צעד צעד. בפועל גיליתי פתאום שאין תורים לזמנים שאני צריכה. לכן כדאי לקבוע מראש את כל התורים לכל הבדיקות. כך היומן מלא, ואת מסודרת.
בהקשר הזה, חשוב לבדוק עם הרופא כל דבר. לבוא מוכנים עם מה אנחנו צריכים ורוצים, בין אם זו בדיקה מסויימת שחשובה לנו או מרשמים ובין אם שאלות וקבלת מידע.
*שימי לב- זו אמנם לא בדיקה, אך אם סוג הדם שלך הוא מינוס, תצטרכי לקבל זריקת אנטי די לאחר כל בדיקה פולשנית, כולל אחרי הלידה.
*שימי לב 2- אם את רוצה לידה טבעית בחדר לידה טבעי, חשוב לוודא ולקבוע בדיקות הנדרשות בהתאם לפרוטוקול בית החולים הנבחר (לדוגמא - ישנם בתי חולים המקפידים על הערכת משקל כשבועיים לפני ההגעה למיון כתנאי לכניסה לחדר לידה טבעי).
איך לבחור בית חולים שמתאים לי -
בית החולים מקבל כסף על כל לידה. לכן יש פה אינטרס שלהם שתבחרי ללדת אצלם. למעשה אנחנו הלקוחות, ואנו רוצים לבחור את ה"מוצר" שהכי מתאים לנו- איפה ללדת. חשוב להבין שה'כוח' בידיים שלנו- הם צריכים אותנו, לנו יש מבחר. לכן, אחרי שאתם סגורים על סוג הלידה שאתם רוצים, הנה פרמטרים שלשדעתנו יעזרו לכם להחליט באיזה בית חולים כדאי לכם ללדת:
1. מיקום- מהו זמן הנסיעה לבית החולים ומהו זמן הנסיעה בשעות עומס? (לא כיף צירים בפקקים:/)
2. פסיליטיס- איזה סוג חדרי לידה יש (רגיל/חדר לידה טבעי), אילו אפשרויות אלחוש (גז צחוק/אפידורל), האם יש מקלחת צמודה בחדר לידה, האם יש מוניטור אלחוטי (חשוב בלידה טבעית לתנועה חופשית, אך גם יכול לתמוך בכל לידה כמובן), סוגי המחלקות שיש לאחר הלידה (אפס הפרדה/ביות חלקי/ביות מלא), סוג החדרים אחרי הלידה- פרטיים /משותפים, האם יש מלונית.
3. גישה ופרוטוקולים- מבחינת בית החולים, לידה היא אירוע המחושב לפי רמת הסיכון שלו. לכן, לכל בית חולים יש פרוטוקולים שונים הנוגעים ל:זמן ההתערבות הרפואית בלידה, באיזה שלב של הלידה נותנים/לא נותנים אפידורל, כמות אנשים מותר שיהיו איתך בחדר הלידה, פרוטוקולים ללידה במים (האם צריך להביא בריכה, לפעמים הלידה עצמה בחוץ אבל שאר הזמן ניתן להיות במים, מה קורה במצב של מים מקוניאליים ועוד ועוד). להוסיף עוד דוגמאות
4. לשמוע סיפורים של אנשים שילדו בבית החולים שאתם רוצים, ודרכם לנסות להבין האם זה תואם את הרצון שלך בלידה:
האם-
שאלו אותם מה הם מעדיפים או שלחצו על זירוזים והתערבויות אחרות?
הרגישו כי דוחפים אותם לקיסרי מהר מדי?
חוו אלימות מיילדותית? (עשו משהו מבלי שביררו איתם מה הם רוצים קודם)
האם נתנו להם נקודות החלטה לפני ביצוע פעולות מפתיעות?
איך הייתה חוויית התפירה והיחס לאחר הלידה?
להוסיף פה עוד
חשוב לציין כי סיפור לידה אחד לא בהכרח מעיד על משהו גורף באותו בית החולים. מאחורי הקלעים בכל סיפור יש צוות שלם, כמות לידות באותו היום, כמות ניתוחי חירום ועוד נתונים שמשפיעים על כל לידה. לכן חשוב לשמוע סיפורים וחוות דעת של כמה אנשים.
5. ספי כניסה ללידה טבעית- מבחינת בית החולים, לידה בחדר לידה טבעי היא לידה שיש בה פחות בקרה, מהסיבה הפשוטה שהם מוגדרים כחדרים שלא מבצעים בהם התערבויות רפואיות. לכן יש תנאי סף ובית החולים לא מאפשר לכל יולדת להיכנס לחדר לידה טבעי. חשוב לברר מהם הפרמטרים (השונים בין כל בית חולים), ולבדוק שאת אכן עומדת בהם. אם תנאי הסף לא רלוונטיים לך (מספר טסיות מאוד נמוך לעומת מה שנדרש למשל), לידה בחדר לידה טבעית באותו בית החולים לא רלוונטי.
*כדאי לדבר עם אחות אחראית כדי לקבל ולוודא את הנתוני סף לכניסה לחדר לידה טבעית. תמיד יש הפתעות לכן רצוי לברר, לוודא ולדבר עם זוגות שעברו לידה טבעית או שלא נתנו להם להיכנס באותו בית חולים, כי יש עוד נושאים וסיבות לא "רשמיות" שבזמן אמת עולים.
הכנת הרכב והבית-
שימו לב שאתם מגיעים ללידה כאשר יש ברשותכם:
כיסא בטיחות לתינוק/סלקל. במידה ואתם רוכשים כיסא בטיחות לתינוק, עליכם להביא עגלה כדי להוציא את התינוק מבית החולים. ישנם בתי חולים שמשאילים סלקל לרגע היציאה בלבד.
בנוסף- עגלה, מטחברת/עריסה לתינוק, שידת החתלה.
ציוד: משחת החתלה, טיטולי NB, עוד?- ניתן לקבל מבית החולים
הכנת תיק לידה רפואי:
לקראת הלידה תקבלי תיק היריון רפואי שאותו הכי חשוב להביא. עם זאת, לנו מאוד עזר לשמור בקלסר את כל המסמכים הרפואיים שקיבלנו מתחילת ההיריון. כך, כל שאלה שהייתה לנו ידענו היכן לחפש, והוא כמובן הגיע איתנו לכל בדיקה. שימי לב שאם בבדיקה מסוימת לוקחים לך טופס או ממצא כלשהו, כדאי לבקש שיצלמו ושיהיה לך אותו גם.
בנוסף, חשוב לזכור להביא איתכם ללידה: ת"ז והדפסות של בדיקות דם התומכות בעמידה בתנאי הכניסה לחדר לידה טבעי מהשבועיים האחרונים להיריון- במידה ואת רוצה חדר לידה טבעי (טסיות, ברזל וכו').
ציוד ללידה-
תיק ללידה עצמה:
קלסר מעקב הריון ותעודות זהות של שניכם- שימו לב שעושים רישום שם בבית חולים אבלללל יש אפשרות לעשות רישום בבית באינטרנט ממש מהר.
2 בקבוקים- אחד עם מים ואחד עם משהו מתוק לרגעים שצריך בהם קצת סוכר לגוף.
אוכל מפנק וקליל- בדגש על דברים קטנים המעלים את הסוכר ויכולים לתת אנרגיה. אצלנו ממש עזר כל פעם שהמוניטור היה מעט ירוד (אם היא ישנה או שהצירים לחצו עליה) לתת לי ענב או חתיכת פרי קטנה וזה ממש החזיר אותה (ואותי:)) למוטב. כשאכלתי יותר מדי הקאתי, אז כדאי להיות בהקשבה למה שהגוף רוצה- הוא בהתכווננות ללידה, ושם מושקעות האנרגיות.
דברים שמיטיבים עם הכאב:
1. טנס- לקחתי מיד שרה. עלות סמלית ועבד לי אחלה ממש. השתמשתי בו כבר מהבית וכמובןןןן שגם בבית חולים. מאוד הקל. אני יודעת שיש עוד סוגים של טנסים, שווה לבדוק ולבחור את מה שנראה לכן שהכי ייטיב עימכן.
2. בקבוק חם של חורף- לי זה עזר כבר מהבית. כל פעם ששמתי את הטנס הבקבוק החם הצטרף לגב התחתון וזה ממש הקל.
3. שמנים לעיסוי וריחות מקדמי לידה- שמן שקדים לעיסוי פירנאום בעת הצורך (בלידה במים אין צורך בכך, אך כאמור, עדיף להביא כי אין לדעת מה תהיה תפוסת החדרים בבית חולים, ובכלל מה יהיה).
אם את לוקחת דולה- תבררי איתה אם היא מביאה שמנים אתריים להרחה. אם אין לך דולה, חשוב שתדעי שיש ריחות כמו ריח של תפוזים שידועים כמקדמי פתיחה, ובכלל ריחות שונים שתומכים בשלבי הלידה השונים. הכל טבעי כמובן אז לשיקולך אם בא לך על זה או לא. אני הלכתי על כל דבר שיכל לעזור ולקדם את הלידה מבחינתי.
כותונת או בגד שלך ללידה:
מותר לך לבקש להיות עם בגדים שלך ולא עם כותונת של בי"ח בזמן הלידה ואחריה. המשמעות של זה היא בעיקר תודעתית- כשאת מתלבשת כמו "חולה" זה עשוי להכניס לתודעה בה הכוח והידע נמצא אצל המערכת הרפואית, ואת נתונה בידיהם. לבוא בלבוש שלי היה לי הרבה יותר נעים והשאיר אותי בתודעה וחוויה שאני בריאה, שהכל בסדר ושאני נוכחת ועצמאית, ושאני עובדת בשיתוף פעולה עם בית החולים.
לאורך הלידה כולה הייתי ערומה לגמרי (זה מה שהיה לי נוח), אבל אחרי זה ללבוש בגדים שלי נתן לי ממש תחושה שאני חוזרת לעצמי.
בלידה השניה כבר באתי עם חלוק סופר נעים שקנינו, והייתי איתו בלידה כולה עד הכניסה למים.
אם את מתכננת לידת מים כדאי להביא גם בגד ים או גוזיה למקרה שתרגישי צורך לכסות פלג גוף עליון.
כפכפים לך + כפכפים ובגד ים לבן/בת הזוג- גם בלידת מים וגם בלידה רגילה המים מאוד עוזרים ותומכים. לכן אם את רוצה תמיכה של בן/בת הזוג איתך במקלחת או באמבט מים, כדאי להביא גם להם בגד ים.
בגדים להחלפה- בתיק לידה זה בעיקר לבן/בת הזוג אם ירצו להתקלח אחרי הלידה (לך כנראה ייקח קצת יותר זמן עד שזה יקרה).
גומיה לשיער.
מגבות- שוב, יש לבי"ח מגבות. יותר נעים משהו ביתי😊 לשיקולך.
מגבונים לחים- הבאנו לכל מקרה, אם צריך לנקות משהו בזריז וכאלה. לא היה בשימוש יותר מדי. בלידה השניה רון עשה עליי קקי אז כן השתמשנו:)
תוכנית לידה- אנחנו לא הבאנו לבית חולים אבל כן דיברנו על זה לפני כדי לדעת מה אנחנו רוצים להגיד להם ובאיזה גישה לבוא. נראה לי חשוב בכל מקרה לעשות את זה ביניכם ואם רוצים גם לרשום ולתת להם.
כרית קטנה לראש- בעיקרון זה עזר לי באמבטיה. אז תלוי איזו לידה את מתכננת. אם את בשאיפה לטבעית זה יכול לעזור במקלחת ובאמבטיה אם יש.
מנטרות ללידה- שווה להזכיר לעצמך דברים שאת יודעת שיתמכו בך ויחזקו אותך לקרוא ולראות. אפשר לקחת איתך מנטרות שכתבת ושהדולה/המלווה שלך יפזר אותן בחדר או יזכיר לך אותן.
טלפונים ורמקול- להשמעת מוזיקה שאת אוהבת. אני אישית הסתפקתי בטלפון ולא השתמשתי ברמקול בשתי הלידות. כמו כן, ממליצה מאוד לתעד את הלידה- זו חוויה בלתי נשכחת ובין אם היא חיובית או פחות, תמונות וסרטונים יכולים מאוד לעזור ולתמוך בעיבוד הלידה לאחר מכן.
מטענים לטלפונים.
תיק לאשפוז אחרי:
תחתונים לאחר לידה- הדימום רב ויש תחתונים המיועדים לכך. לקחת מידה אחת גדולה יותר כי הכל קצת נפוח יותר.
גרביים- קר בבית חולים.
שמיכת פליז- הצילה אותנו מהקור של המזגן. אני התכסיתי איתה בלילה ואלירן די קפא. כדאי להביא.
טלפון נייד ומטען
תחבושות מגנזיום לאחרי- לפעמים יש גם בבית החולים. אלו תחבושות שעוזרות בעיקר לכאבי תפרים, מקררות ומרגיעות. פשוט לזכור שאת יכולה לבקש את זה.
אלופרסט או כל תכשיר שמקל על כאבי תפרים במידה ויהיו (והלוואי ולא יהיו כלל!)
תיק רחצה- שיהיה זמין למקרה שבן/בת הזוג ירצו להתקלח לפנייך. שימי לך דברים שאת אוהבת שמפנקים שמחזירים אותך לעצמך אחרי. רק לשים קרם פנים אחרי המקלחת עם הריח המוכר כבר עשה לי יותר רווחה. קיצור שיהיה לך לפינוק קצת😊
לבוש עבורך- משהו נוח לאחרי. ממליצה על שמלה או משהו רחב שלא לוחץ על הגוף. אם יש לך שמלה עם כפתורים או פתיחה שתאפשר לך גם להניק (במידה ואת מתכננת להניק) בעיניי זה הכי טוב. כמובן ניתן גם לרכוש או להשיג חולצות הנקה, או להיות עם הכותונת של הבי"ח.
חזיית הנקה- שיהיה לך נוח להניק כשאת יוצאת מהבית חולים או כשבאים לבקר😊
משחת הנקה– לדעתי חשוב ממש שתהיה איתך לכל מקרה. הלילה השני לרוב אינטנסיבי והפטמות לפעמים כואבות.. אני השתמשתי הרבה בהתחלה. שימי לב למרוח רק על הפטמה ולא על כל העטרה (אני מרחתי על הכל והבייבי לא הצליחה לתפוס את הציצי..).
מטענים- לטלפונים.
דאורדורנט.
תיק לתינוקי:
- צריך לומר שמקבלים די הרבה ציוד לימים הראשונים מבית החולים. הדבר היחידי שכדאי מראש לקנות ולהביא איתכם זה משחת החתלה טובה ולא לזרום עם משחות שבחרו עבורכם (לנו לקח זמן עד שמצאנו את המשחה שעובדת טוב- רוב מה שקיבלנו בחבילות ומבית החולים לא עשה לטוסיק של הקטנה טוב. זה כמובן יכול להיות אינדיבידואלי, זה מנסיוננו בלבד).
טטרה.
כובע- תלוי במשקל הו הבייבי ייולד.
בגדים ליציאה הביתה- בגד גוף ואוברול.
*שימו לב לדאוג להתקין את כיסא הבטיחות לפני, שיהיה מוכן לנסיעה.
תוכנית לידה:
כאמור, הערך בתוכנית לידה היא בעיקר בבירור ותיאום הציפיות לעצמכם וביניכם. חשוב להעביר את הרצונות שלכם הלאה לצוות הרפואי או למי שאיתכם בלידה, אך זה כמובן יכול להיעשות בעל פה ולא חייב להיות מוגש בדף.
הגדרת מטרה.
תאום ציפיות כללי - פרקטי מנטלי ורגשי:
אישי - מה חשוב לי? נניח שיסבירו לי מה עושים לפני כל פעולה, שיהיו רגישים ועדינים. שתהיה אווירה נעימה.
בן זוג ומלווה - מה חשוב לי שיחזיק ויקח ממני? מה חשוב לי שיעשה \ יאמר \ יזכיר לי כשקשה? , איך לעבוד יחד עם הצוות הרפואי ומתי להציב קו אדום.
אחות במיון -
אחות מיילדת -
הוויות רצויות, תדריך פרקטי מנטאלי ורגשי מה רוצים שיהיה בכל שלב:
צירים ראשונים\תחושה\חוסר תנועה, החלטה על יציאה, נסיעה, קבלה, חדר מיון, בדיקות קריטיות, אישור מעבר לחדר לידה, בחדר הלידה, מייד אחרי( גזירה, ללא רחצה, עור על עור, הנקה, בדיקות משחה וחיסונים) לידת שיליה, תפירה, חלקי \מלא, מלונית\מחלקה, הביתה, חודש ראשון.
* יש עוד ילדים? מה קורה איתם בכל שלב, מי המלווה?, איפה נפרדים, מי איתם ומה הוא אומר להם? מתי איפה ואיך נפגשים: קישור לעוד דף לדעתי.
פירוט שלבי הלידה: (לעבור על סיפורי לידה ולהוסיף מקרים ותגובות)
צירים:
בניגוד לנסיונות להכניס את זה לנוסחא מסויימת או אפליקציית ניבוי, לרוב זה מתחיל כדבר לא סדיר, תהליך ארוך ואיטי שפותח ומכין את צוואר הרחם.
שימוש בכלים שעוזרים עם כאב – טנס, בקבוק, זרם מים בגב, מנטרות, ריקוד, טראנס
סטייט אוף מיינד בכל שלב
תהליך שהמטרה שלו הגעה לידיעה מינד, קוגניציה ורגש שאני סומכת על הגוף שלי ועל עצמי, אינסטינקטים, תחושות, החלטות.
החלטה: מהם הנק' או המקרים בהם תרצו לצאת לבי"ח? בדקתם את רשימת הציוד?
נסיעה: בצירים - על הברכיים עם גב לנסיעה, לקחת איתכם את הטנס והבקבוק החם.
קבלה: להגיע ולהגיש את תיק הלידה, קבלה לחדר מיון למעשה. לפעמים נתקלים שם באדישות, אם את מרגישה כאב אל תחששי להביע אותו.
חדר מיון:
מטרתו לאסוף מדדים, נתונים, למלא פרוטוקול לפני תהליך הלידה ולתת לרופא את האמצעים להבחין האם מדובר בלידה רגילה או במקרה אחר. בתכלס מה שקריטי זה לוודא שאין נתונים חריגים ושהמוניטור עובר תקין, בסופו מקבל הרופא החלטה לעבור לחדר לידה, בתקופות עמוסות בלידות תיתכן שהייה ממושכת בחדר מיון.
* יכול להיות שתתבקשי לקבל הכנה לעירוי בזרוע (מחט מקובעת לכלי דם עם צינוק ופקק) - התקנתו יכולה לחסוך זמן ופעולה עדינה במקרי חירום לחוצים, ועדיין ישנה אפשרות לוותר על ההכנה במידה ואת לא חפצה בכך.
**כבר כאן אפשר לכוון לאווירה מסויימת, נניח להחשיך את החדר, לשים מוזיקה, להכנס למקלחת ולהיות תחת זרם מים חמים בזמן ציר, שיח נכון עם אחות המיון יכול לאפשר אווירה נעימה ?
אישור מעבר לחדר לידה:
לעיתים בקשה לכניסה לחדר טבעי בשלב זה עלולה להיות מסורבת, לכן יש חשיבות להכנה ולהכרות עם הנתונים ועם דף הבדיקות המקדימות שנעשו מראש אל מול פרוטוקול ביה"ח. סביר שהרופא שיגיע לעבור על הנתונים לפני האישור למעבר לחדר טבעי יהיה מתמחה, ייתכן וייצטרך את אישור המומחה התורן כדי לאשר כניסה לחדר לידה טבעי. בסיטואציה כזו כדאי להבין מה הגורם לעיכוב, האם ישנו נתון רפואי מסכן ללידה טבעית (שפחות מבוקרת) או האם העיכוב הוא בירוקרטי בלבד כיוון שהמומחה התורן לא זמין בשל עומס במיון.
*** המנדט אצלך, בכל שלב במצב קיצוני אפשר לסוע לבית חולים אחר? לא בטוח שנכון לרשום את זה...!
בחדר הלידה:
רוב המנהלות מאחורינו, זה המאני טיים, איתנו יהיה המלווה והמיילדת. המטרה - ללדת :)
פה דרוש עוד פירוט פרקטי..?
לסדר שיהיה נח, להכנס לזרם מים חמים בגב עם הצירים הראשונים,
מייד אחרי הלידה:
ואו זה קרה!!
אפשרויות ממש מייד אחרי - בן הזוג יכול לבקש לגזור את חבל הטבור, לבקש לא לרחוץ את התינוק, ולהשאיר אותו צמוד לאם או לבן הזוג ב"עור על עור" ואף להתחיל הנקה לפני ההפרדה ושלב הבדיקות.
בד"כ בשלב הבדיקות מבצעים שקילה ומדידה, מורחים משחת עיניים אנטיביוטית, נותנים ויטמין K וצהבת, בדיקות רופא - אפגר ושלייה.
* ניתן להתעקש על חיבור טבעי לאם ולבן הזוג לפני הבדיקות, כמו כן יש אפשרות לדחות את החיסונים והמשחה (אם כי לא מומלץ)
תפירה:
תהליך כואב ומאוד לא נעים, הטיפול תלוי מאוד בסוגי הקרעים.
בד"כ מתחיל בזריקות אלחוש למקום ומסתיים בתפירת הקרעים.
חשוב לתאם ציפיות עם הצוות, על מה הולך להיות ואיך.
** שינוי סטטוס, זיהוי סכנה, אפשרות בחירה או לא, לידת חירום:
בכל אחד משלבי ההריון והלידה עלול להתרחש מצב המצריך התערבות רפואית, על מנת לשמור עליחיך או על העובר.
עוד פירוט והסבר על הבחירה במקום הזה.
מחלקה - ביות חלקי \מלא, מלונית:
שחרור:
אחרי שסיימנו את סבבי הבדיקות ורופא חתם על שחרור ניתן לצאת הביתה, במקרים מסויימים נקבל כבר הפניות לחזרה לטובת בדיקות המשך או המשך מעקב בקופה.
נוסעים הביתה:
תחושה של כרמל אחרי, שוק, הכלה,
מנהלות:
בבית חולים - לרוב זהו חלק משרשרת הבדיקות במחלקה: רישום שם, חיסכון לכל ילד, אישור לידה לעבודה\רו"ח,
אחרי לידה - חופשת לידה, לקבוע טיפת חלב ורופא ילדים, רישום בקופת חולים וביטוח רפואי, ויטמין די ולו"ז חיסונים.
חודש ראשון בבית:
תאום ציפיות עם בן הזוג -
פרקטית לדאוג לאוכל, שינה זמנים מוגדרים לחום ואהבה.
רגשית להיות קשוב, להקליל ולקבל, להתחלף כשקשה.